מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: שמוליק קראוס
זה השיר שהוא שר לי בגשם
כשחזרנו מסרט חצות
והסמקתי מופתעת, נרגשת
והמים שטפו בחוצות.
הוא אמר בין ברק ובין רעם
עוד מילים שהיו אז אמת
ודברים שהיה בהם טעם
שעומד בי אפילו כעת.
הוא נבל בן בליעל
אין אחר כמותו
אני אם כך או אם ככה
עוד אוהבת אותו.
ובבוקר כשקמתי אל קשת
במיטה שממנו ריקה
התלבש נעלם כמו הגשם
אל השמש ששוב צחקה.
ואני כה תמימה מסתובבת
טרף קל לכאורה פה בעיר
ואני שוב הייתי נרטבת
לו שמעתי שנית את השיר.
הוא נבל בן בליעל…
זה השיר שהוא שר לי בגשם
רטובה עד לשד עצמותי
ואני לא מוצאת מה הקשר
לסיפור שכזה אל חיי.